Horayoth
Daf 18b
משנה: כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּמַמְזֵר לְנָתִין וְנָתִין לְגֵר וְגֵר לְעֶבֶד מְשׁוחְרָר. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ׃
Traduction
Un cohen passe avant le lévite (78)Cf. (Gitin 5, 9)., celui-ci passe avant d’autres Israélites; ceux-ci passent avant un bâtard. Le bâtard passe avant le nathin (79)Descendant des tribus soumises sous Josué au service du culte. V. Jos. Jacobs, Babylonian and oriental Record, t. 2, p. 256., celui-ci passe avant l’étranger prosélyte, lequel passe avant l’esclave affranchi. Toutes ces préférences se rapportent aux hommes qui ne se distinguent entre eux par aucune autre chose. Mais si le bâtard est un savant, et si le grand prêtre est un ignorant, le savant bâtard passe avant le grand prêtre ignorant.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כהן קודם ללוי. שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים:
לוי קודם לישראל. שנאמר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מתוך בני ישראל:
ישראל לממזר. האי מיוחס והאי לאו מיוחס:
ממזר לנתין. זה בא מטיפה כשירה וזה בא מטיפה פסולה:
נתין לגר. זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה:
וגר לעבד משוחרר. זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור:
ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. דכתיב יקרה היא מפנינים יקרה היא מבהן גדול שנכנס לפני ולפנים:
הלכה: כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר כול'. חָכָם קוֹדֵם לַמֶּלֶךְ. מֶלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל. כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא. נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוֹחַ מִלְחָמָה. מְשׁוֹחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׂמָר. רֹאשׁ מִשְׂמָר קוֹדֵם לְבֵית אָב. בֵּית אָב קוֹדֵם לְמַרְכֹל. וְהַמַּרְכֹּל קוֹדֵם לְגִיזְבָּר. גִּיזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן הֶדְיוֹט קוֹדְם לְלֵוִי. לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר. מַמְזֵר לְנָתִין. נָתִין לְגֵר. גֵּר לְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ. מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ׃
Traduction
Le savant passe avant le roi (80)Tossefta à ce, ch. 2., celui-ci avant le grand prêtre, celui-ci avant le prophète, celui-ci avant le prêtre oint pour la guerre, celui-ci avant le chef de la section de service, celui-ci avant le chef de famille (81)Préposé au service du jour., celui-ci avant le gouverneur du Temple, celui-ci avant le trésorier, celui-ci avant le simple prêtre, celui-ci avant le lévite, celui-ci avant le simple israélite, celui-ci avant le bâtard, celui-ci avant le nathin (descendant des tribus vouées au culte sous Josué), celui-ci avant le prosélyte, celui-ci avant l’esclave affranchi. Cet ordre de priorité est vrai entre gens égaux de valeur, mais si le bâtard est instruit et le grand prêtre ignorant, le premier aura le pas sur l’autre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חכם קודם למלך וכו'. כל זה הוא בתוספתא פרק ב' דמכילתין:
למרכל. אמר כולו שהוא ממונה על הגזברים:
חָכָם קוֹדֵם לַמֶּלֶךְ. חָכָם שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ כְיוֹצֵא בוֹ. מֶלֶךְ שֶׁמֵּת כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לַמַּלְכוּת.
Traduction
Le savant passe avant le roi, est-il dit; car un savant mort n’a plus son équivalent, tandis que pour un roi décédé on peut choisir un israélite quelconque apte à régner.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אוֹתָן אַרְבְּעִים יוֹם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָהָר הָיָה לָמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ. וּבְסוֹף נִיתְּנָה לוֹ בְמַתָּנָה. כָּל כָּךְ לָמָּה. בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִיר אֶת הַטִּיפְּשִׁים.
Traduction
R. Yohanan dit: pendant toute la durée des quarante jours que Moïse passa au mont Sinaï, il apprenait la Loi, puis l’oubliait, et à la fin elle lui fut concédée en don. —Pourquoi tout ce procédé, et ne la reçut-il pas de suite? —Afin d’encourager les faibles d’esprit, qui s’imagineraient devoir renoncer à une étude trop pénible pour savoir se l’approprier de suite (82)Suit un passage traduit (Berakhot 2, 8)..
Pnei Moshe non traduit
כל כך למה. מפני מה לא ניתנה לו בתחילה במתנה:
להחזיר את הטיפשים. ששוכחין מה שלומדים שלא יאמרו מה לנו לייגע בחנם והתשובה ממשה שהיה חוזר ולומד אף שהיה משכח עד לבסוף שניתן לו במתנה:
כַּד דְּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד אָעַל רִבִּי הִילַי וְאַפְטַר עֲלוֹי. כִּ֤י יֵ֣שׁ לַכֶּ֣סֶף מוֹצָ֑א וגו' בַּ֭רְזֶל מֵֽעָפָ֣ר יֻקּ֑ח וגו'. אֵילּוּ אִם אָֽבְדוּ יֵשׁ לָנוּ חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ כְיוֹצֵא בוֹ. וְֽ֖הַחָכְמָה מֵאַיִין תִּימָּצֵא וגו'. וְֽ֖נֶעֶלְמָה מֵֽעֵינֵ֣י כָל חָ֑י וגו'. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּֽצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִיבָּם. דִּכְתִיב וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Traduction
vide
מֶלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל. דִּכְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י וגו'. כֹּהֵן גָּדוֹל לְנָבִיא. דִּכְתְיב וּמָשַׁ֣ח אֹת֣וֹ שָׁ֠ם צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְנָתָ֧ן הַנָּבִ֛יא לְמֶ֖לֶךְ. הִקְדִּים צָדוֹק לְנָתָן. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. נָבִיא מְכַפֵּת יָדָיו וָרַגְלָיו וְיוֹשֵׁב לוֹ בִפְנֵי כֹהֵן גָּדוֹל. וּמַה טַעֲמֵיהּ. שְֽׁמַֽע נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵיעֶיךָ הַיּוֹשְׁבִים לְפָנֶ֔יךָ. יָכוֹל יְהוּ הֶדְיוֹטוֹת. תַּלְמַוּד לוֹמַר כִּֽי אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵת֭ הֵ֑מָּה. וְאֵין מוֹפֵת אֶלָּא נְבוּאָה. הֵיךְ מַה דְתֵימַר וְנָתַ֥ן אֵלֶי֛ךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
Traduction
Le roi passe avant le grand prêtre'', car il est dit (1R 1, 33): Vous ferez monter à cheval mon fils Salomon, (puis) le grand prêtre Sadok, etc. Le grand prêtre passe avant le prophète, car il est dit (ibid., 34): Là le prêtre Sadok l’oindra, (ensuite) le prophète donnera au roi, etc.; ainsi le nom de Sadok se trouve précéder celui de Nathan. R. Yona dit au nom de R. Hama b. Hanina (83)Voir Rabba sur (Nb 6).: le prophète recourbe les mains et les pieds pour être assis humblement devant le grand prêtre, comme il est dit (Za 3, 8): Ecoute donc ô Josué grand prêtre, toi et tes compagnons assis devant toi; et ce n’est pas à dire que ces ''compagnons étaient de simples particuliers'', puisqu’il est dit ensuite: ce sont des gens de miracle; cette expression n’est applicable qu’à un prophète, dont il est dit (Dt 13, 2): S’il te donne un signe, ou un miracle.
Pnei Moshe non traduit
והרכבתם את שלמה בני. ציוה להם שירכיבו אותו בחשיבות וצדוק הכהן וכו' היו הולכין ברגליהם ועוד דבהאי קרא כתיב שאמר לצדוק הכהן ולנתן הנביא קחו עמכם מעבדי אדוניכם אלמא מלך חשוב מכולן:
מכפת. כלומר יושב בענוה לפני כ''ג כאלו ידיו ורגליו כפותין הן:
אֵי זֶהוּ רַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה. כָּל שֶׁפָּתַח לוֹ תְחִילָּה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל שֶׁרוֹב תַלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. כָּל שֶׁרוֹב תַלְמוּדוֹ הֵימֶינּוּ. וְלָמָּה לֹא פָתַר לָהּ כְּרִבִּי יוּדָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִיף. רִבִּי לָֽעְזָר קָרַע עַל שֶׁפָּתַח לוֹ תְחִילָּה. 18b שְׁמוּאֵל חָלַץ עַל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. וּמַה הֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. אָמר רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַפְתֵּחַ אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת בֵּית הַשֶּׁיחִי וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוֻן׃ וּמַה אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת בֵּית הַשֶּׁיחִי. שֶׁהָיָה שׁוֹחֵחַ אַמָּה עַד שֶׁלֹּא יִפָּתֵחַ. רִבִּי חֲנַנְיָה הֲוָה מִיסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא דְצִיפֹּרִין. חֲמָא כָל עַמָּא פָרְיֵי. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה כָל עַמָּא פָרְיֵי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן יְתִיב דְּרִישׁ בְּבֵית מִדְרְשָׁא דְרִבִּי בְנַייָה וְכָל עַמָּא פָרְיֵי מִישְׁמְעִינֵיהּ. אֲמַר. בְּרִיךְ רַחֲמַנַא דַחֲמִי לִי פֵירִין עַד דַּאֲנָא בְחַיִּים. וְכָל אֲגַדְתְּא פְּשָׁטִית לֵיהּ חוּץ מִמִּשְׁלֵי וְקוֹהֶלֶת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
איזהו רבו וכו'. תוספתא היא בפ''ב דב''מ וכן גרסינן להא שם בסוף הפרק:
ולמה לא פתר לה כר' יהודה. ולימא סתם הלכה כר' יהודה ומשני משום דאית מחליף דר' יוסי לדר' יהודה והלכך נקט ליה בהדיא כן:
קרע. על רבו שפתח בתחילה דס''ל כר''מ:
שמואל חלץ. בכתף על אחד שהאיר עיניו במשנתו אפי' אחת כדמפרש שפירש לו משנה דתמיד שתי מפתחות היו לו אחת וכו' דס''ל כר' יוסי והכי אמר בהדיא שם:
פריי. שהיו הכל רצין ואמרו לו שרוצים לשמוע דרשה דר' יוחנן שיושב ודורש בביהמ''ד של ר' בנאה ואמר ברוך המקום שזכיתי לראות בחיי מה שעשיתי פירות עם תלמודי ומייתי לה משום דקאמר באלו מציאות שר' יוחנן קרע כל בגדי שבת שלו על ר' חנינא כשנפטר ור' יוחנן נמי ס''ל דלא בעינן רוב תלמודו ממנו כדאמר דלא פשיט ליה אלא כל אגדתא והכי אמר בהדיא שם:
שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִין בְּקָלוֹן הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה׃ לָמָּה. שֶׁהָאִשָּׁה דַּרְכָּהּ לָכֵן וְהָאִישׁ אֵין דַּרְכּוֹ לָכֵן. מַעֲשֶׂה בְירִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעָלָה לְרוֹמִי. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל תִּינּוֹק אֶחָד יְרוּשַׁלְמִי שֶׁהָיָה אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי וּקְווּצוֹתָיו מְסוּדָרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. וְהוּא עוֹמֵד בְּקָלוֹן. וְהָלַךְ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבוֹדְקוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ נַעֲנֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ. מִֽי נָתַ֨ן לִמְשִׁיסָּה יַֽעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבוֹזְזִים הֲל֣וֹא יְי. נַעֲנֶה הַתִּינּוֹק וְאָמר לוֹ. ז֤וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתֽוֹרָתֽוֹ׃ מִיָּד זָֽלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר. מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁאֵינֵי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֵפְדֶּנּוּ. וּפְדָאוֹ בְמָמוֹן הַרְבֶּה וְשִׁילְּחוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים וגו'.
Traduction
Si tous deux sont exposés aux violences, il faut racheter l’homme avant la femme''; car pour la femme c’est un fait naturel, mais pour l’homme c’est contre nature. Il arrivé que lorsque R. Josué alla à Rome (77)Cf. B., Gitin 58., on lui dit qu’un enfant de Jérusalem, au teint rosé, aux beaux yeux, de jolie mine, ayant des cheveux bouclés, était exposé à subir un viol contre nature. R. Josué alla pour s’en rendre compte, et à peine arrivé à la porte où habitait l’enfant il s’écria (Is 42, 24): qui a livré Jacob en proie, et Israël à ceux qui le souillent? N’est-ce pas l’Eternel! Aussitôt l’enfant répondit en continuant (ibid.): C’est envers lui que nous avons péché, en refusant de marcher dans ses voies et d’obéir à sa loi. R. Josué fondit alors en larmes et jura, en attestant le ciel et la terre, qu’il ne quittera pas la localité avant d’avoir racheté cet enfant; ce qu’il fit au prix d’une grande somme, et il renvoya l’enfant en Palestine. A lui s’applique ce verset (Qo 4, 2): Les chers enfants de Sion, qui étaient estimés comme le meilleur or, etc.
Pnei Moshe non traduit
שניהן וכו'. טעמא דמתני' מפרש דבכה''ג לעולם האיש קודם שאין דרכו לכך:
Horayoth
Daf 19a
נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוֹחַ מִלְחָמָה. מְשׁוֹחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׂמָר. רֹאשׁ מִשְׂמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב. רֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לְמַרְכֹל. וְהַמַּרְכֹּל קוֹדֵם לְגִיזְבָּר. גִּיזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי. לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל. (וְיִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר.) לֹא הוּא לֵוִי הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן. בִּשְׁעַת הַדּוּכָן שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. 19a גֵּר וּמְשׁוּמָּד מְשׁוּמָּד קוֹדֵם מִפְּנֵי מַעֲשֶׁה שֶׁאִירַע. מִפְּנֵי מַה הַכֹּל רָצִין אַחַר הַגִּיוֹרֶת וְאֵין הַכֹּל רָצִין אַחַר מְשׁוּחְרֶרֶת. שֶׁהַגִּיוֹרֶת בְּחֶזְקַת מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת בְּחֶזְקַת הֶבְקֵר. וּמִפְּנֵי מַה הַכֹּל רָצִין אַחַר הָעַכְבָּר. מִפְּנֵי שֶׁעִסְקוֹ רַע עִם הַבִּרְיוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַל תַּאֲמִין בְּעֶבֶד עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר דוֹר. בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן נְ֠תַנְיָה בֶּן אֱלִ֨ישָׁמָ֝ע מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֗ה וַיַּכֶּה אֶת גְּדַלְיָה֖וּ בַּמִּצְפָּה.
Traduction
– Le prophète précède le prêtre oint pour la guerre; celui-ci passe avant le chef de section, celui-ci avant le chef de famille, celui-ci avant le gouverneur du Temple, celui-ci avant le trésorier, celui-ci avant le simple prêtre, celui-ci avant le lévite, celui-ci avant le simple israélite. -Pourquoi une distinction entre le lévite (84)V. J., (Nazir 7, 1) fin. et le simple israélite? (Ne sont-ils pas au même rang pour le degré de pureté)? Il y a une distinction, répond R. Aboun, au moment où les prêtres se rendent à l’estrade (alors, les lévites les desservent et sont tenus à une grande pureté). R. Aboun dit: en présence d’un prosélyte et d’un renégat qui veut redevenir juif, ce dernier aura la priorité, à cause du fait survenu (85)''Selon le commentaire Pné-Mosché, voici quel '''' fait survenu '''' est visé ici: devant R. Josué b. Perahia, Jésus aurait offert de rétracter ses doctrines hérétiques, si ce rabbin ne l'avait pas repoussé; ce refus, grave par ses conséquences, a été regretté.''. On se hâtera de chercher à épouser une prosélyte, et il n’est pas nécessaire de déployer autant de hâte à épouser une esclave affranchie; car il y a présomption que la prosélyte d’abandon. —Pourquoi chacune s’empresse-t-il de courir après une souris (86)V. (Baba Metsia 3, 8)., en vue de la tuer? —C’est qu’elle a pour but unique de faire du mal au monde (même sans profit pour elle). R. Yohanan dit: on ne peut ajouter foi à la croyance religieuse d’un esclave qu’à partir de la seizième génération de sa conversion (87)Voir Rashi sur (1Ch 2, 35), et supplément au Maguid, an 7, 20.. Ainsi (2R 25, 25): Ismaël (88)Ayant pour souche une esclave affranchie. fils de Mathania, fils d’ Elishamah, de la race royale vint et frappa Gedalia à Miçpa.
Pnei Moshe non traduit
לא הוא לוי לא הוא ישראל גרסינן. וכן הוא בפ''ז דנזיר סוף הלכה א' דתנינן התם גבי מת מצוה לוי וישראל שמצאו מת מצוה יטמא ישראל ואל יטמא לוי ופריך ולא הוא לוי הוא ישראל דהא לענין טומאה שניהם שוין בה ומשני התם ר' אבון בשעת הדוכן שנינו בשעה שהלוים עומדין על הדוכן ואומרים שיר והלכך יטמא ישראל ואל יתבטל הלוי מן השיר ואיידי דתנינן הכא דלוי קודם לישראל במעלה נקט לה נמי להא:
גר ומומר לעכו''ם מומר קודם. כלומר אם באו לפניו גר להתגייר ומומר לעכו''ם לחזור בו תטפל עם המומר קודם ואל תדחה אותו מפני מעשה שאירע וזהו שישראל מומר היה ובא לפני ר' יהושע בן פרחיה להחזירו בתשובה כדאמרינן באגדת חלק לא כריב''פ שדחאו בשתי ידים וחזי מה עלתה בו והלכך אל תדחה את המומר מלפני הגר אלא תקרבהו מקודם לו:
אחר הגיורת. להשיאנה ואין רוצין במשוחרר' כל כך:
בחזקת המשתמרת. מן הזנות ומשוחררת בחזקת הפקר היתה:
אחר העכבר. להרגו מפני שעסקו רע עם הבריות לפי שמשחיתים ומכלין את הכל ואפי' דבר שאין בהם הנאה כמו מלבושים וכיוצא:
בא ישמעאל בן נתניה וגו'. ומשפחתו היה מזרע עבד שנשתחרר:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. רֹאשׁ וְזָקֵן זָקֵן קוֹדֵם. שֶׁאֵינוֹ רֹאשׁ אִם אֵינוֹ זָקֵן. מַה טַעֲמֵהּ. אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כּוּלְּכֶם וגו'. וּכְתִיב. וַיֶּֽאֱסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה. מֹשֶׁה הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים. יְהוֹשֻׁעַ הִקְדִּים זְקֵינִים לָרָאשִׁים. מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַכֹּל תַּלְמִידָיו הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים. יְהוֹשֻׁעַ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ הַכֹּל תַּלְמִידָיו הִקְדִּים זְקֵינִים לָרָאשִׁים. מֹשֶׁה עַל שֶׁלֹּא צָרַךְ לָהֶם בְּכִיבּוּשׁ הָאָרֶץ הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים. יְהוֹשֻׁעַ עַל יְדֵי שֶׁצָּרַךְ לָהֶם בְּכִיבּוּשׁ הָאָרֶץ הִקְדִּים זְקֵינִים לָרָאשִׁים. מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְיַיגֵּעַ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵנִים. יְהוֹשֻׁעַ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְיַיגֵּעַ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הִקְדִּים זְקֵנִים לָרָאשִׁים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁצָּפָה בְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהִסְתַּבֵּר בַּמַּלְכִיּוֹת וְרָאשֵׁיהֶן עוֹמְדִין עַל גַּבֵּיהֶן הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים.
Traduction
R. Josué b. Levi dit: si un chef (ignorant) et un vieillard instruit sont en présence, ce dernier aura la priorité, car déjà les chefs sont des vieillards, comme il est dit (Dt 29, 9): Vous êtes tous placés aujourd’hui devant l’Eternel, vos chefs de tribus, vos anciens; et il est écrit (Jos 24, 1): Josué assembla tous les vieillards d’Israël à Sichem, et il appela les anciens d’Israël, ses chefs, etc. Ainsi, Moïse a fait passer les chefs avant les anciens, et Josué a fait passer les anciens avant les chefs; c’est que sous Moïse, tous étant ses disciples, le législateur a pu placer les chefs avant les anciens, mais sous Josué, tous les magistrats n’étaient pas ses disciples, et il a dû placer les anciens avant les chefs. D’autre part comme Moïse n’avait pas besoin d’eux pour la conquête de la Palestine, il plaça les chefs avant les anciens; mais Josué ayant besoin d’eux pour l’aider à conquérir la Palestine, plaça les anciens avant les chefs; ou encore, comme Moïse n’avait pas à se fatiguer pour l’étude de la loi, il plaça les chefs avant les anciens, mais Josué devant se donner de la peine pour cette étude plaça les anciens avant les chefs. R. Josué de Sikhnin dit au nom de R. Lévi: Moïse, prévoyant par l’effet de l’esprit saint qu’Israël aura la primauté dans le gouvernement ayant ses chefs à la tête des services mit les chefs avant les anciens.
Pnei Moshe non traduit
ראש. ואינו חכם וזקן זהו שקנה חכמה הזקן קודם לפי שאינו ראש אם אינו זקן כדלקמן:
מה טעמא אתם נצבים היום וגו'. כלומר הרי אנו רואין במשה שהקדים ראשים לזקינים וכתיב ביהושע ויאסוף יהושע את כל ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו וגו' הרי שהקדים זקינים לראשים ומ''ט אלא משה ע''י שהיו הכל תלמידיו ואפי' החכמים שבהם הקדים ראשים לזקינים כלומר הראשים מן החכמים ואח''כ שאר הזקינים ויהושע שלא היו הכל תלמידיו והיו החכמים חשובים אצלו הקדים אותם לפני הראשי' שלא היו חכמים כל כך:
משה על וכו'. כמו דבר אחר הוא:
יהושע ע''י שהיה צריך להם. לסייע אותו בכיבוש הארן ונחלקה על פיהם הקדים זקינים לראשים:
על ידי שלא נתייגע בתורה. שלא היה צריך לו להתייגע כ''כ שלמד מפי הגבורה וניתנה לו במתנה שלא לשכחה כדאמרינן לעיל וכן לא נתייגע הרבה בת''ת עמהם כדאמרי' בעירובין סדר המשנה כך היה וכו' ולא אמר אלא פעם אחד לפני הזקינים:
יהושע ע''י שנתייגע. הרבה בתורה כדכתיב לא ימוש מתוך האהל ונתייגע עמהם בת''ת והיו תמיד לפניו לפיכך הקדימן לפני הראשים:
להיסתכר. להסתגר ולהיות נמסרין ביד המלכיו' וראשיהן עומדין להשתדל עליהן לפיכך הקדימן שאם אין ראשי' משתדלין לפייס את המלכות אין כח ביד הזקינים ללמוד תורה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source